המספרים 1 עד 10, רבים עם s, ו-I have: מה יש לי בתיק

אלה המספרים הראשונים. חשוב לשמוע ולחזור על כל אחד.

• zero 0 (או oh כשקוראים מספר טלפון)

• one 1 · two 2 · three 3 · four 4 · five 5

• six 6 · seven 7 · eight 8 · nine 9 · ten 10

שימו לב:

• one נשמע כמו וַן, לא אוֹן, למרות הכתיב.

• two נשמע טוּ, וה-w שותקת.

• three מתחילה ב-th (ת'): הלשון בין השיניים.

• eight נשמע אֵייט.

במספר טלפון אומרים כל ספרה בנפרד: 054 = oh-five-four.

באנגלית יש יחיד ורבים. את הרבים יוצרים בדרך כלל על ידי הוספת s.

• book → books (בּוּקְס)

• pen → pens (פֶּנְז) · ה-s נשמעת ז אחרי צליל קולי

• bag → bags (בֶּגְז)

אחרי s, sh, ch, x מוסיפים es וקוראים אֶז או איז:

• box → boxes (בַּאקְסֶז)

• dish → dishes

• watch → watches

ויש כמה יוצאי דופן שחשוב לדעת מראש: man → men, woman → women, child → children. את אלה לומדים בעל פה.

עם מספר גדול מאחד משתמשים ברבים: one book, two books. עם a/an משתמשים ביחיד: a book.

בעברית אומרים "יש לי" ובאנגלית אומרים "אני מחזיק": I have.

• I have, you have, we have, they have

• he has, she has, it has (בגוף שלישי יחיד, ה-ve הופכת ל-s)

שאלה: מוסיפים Do בתחילת המשפט: Do you have a pen? תשובה קצרה: Yes, I do. או No, I do not (לרוב I don't).

כמה? שואלים How many + שם עצם ברבים: How many books do you have? I have five.

בן / בת כמה? שואלים How old are you? ועונים I am ten או I am ten years old.

אלה מילים שפוגשים כל יום. נסו להגיד אחת מהן ולמצוא אותה סביבכם.

באנגלית לא נהוג לשאול אנשים מבוגרים בני כמה הם, זה נחשב פרטי. עם ילדים זה בסדר גמור.

במספרי טלפון קוראים כל ספרה בנפרד, ואת האפס אומרים "oh" (אוֹ), כמו האות O. לדוגמה, 050-1234 הוא "oh five oh, one two three four".

כשספרה חוזרת פעמיים, בבריטניה אומרים לפעמים "double": 55 הוא "double five". באמריקה אומרים "five five".